ליוסי ושאול יש רעיון עסקי. הם זיהו שהאוויר באילת יבש יותר מהאוויר במרכז והחליטו למלא באילת שקיות באוויר, להביא אותן למרכז עם משאיות ולמכור לאוהבי אוויר יבש באמצעות עגלות מכירה.
לפני שיצאו לדרך הם ישבו יחד לחשוב על חלק מההשלכות של המיזם החדש. כמה חששות עלו.
קודם כל התחזיות הראו רווח בשנה ראשונה של 400,000 ₪. אבל הם לא היו לגמרי בטוחים שהתחזית תתממש בדיוק כמו על הנייר. חוץ מזה שאול אמר שצריך להחליט אם המימון של המשאיות יגיע מהלוואה בנקאית או באמצעות משקיע. יוסי גם העלה חשש שאם חס וחלילה למיזם ייווצרו חובות, הוא יצטרך לשאת בחלק של שאול. זה מכיוון שיוסי מחזיק בתכנית חסכון מכיתה א’ ושאול, לעומת זאת, תמיד מבזבז כל מה שיש לו.
התשובות לחששות שהעלו יוסי ושאול מצויות במענה לשאלה האם להתאגד כשותפות או כחברה.
התאגדות כשותפות זולה יותר מהתאגדות כחברה. אבל מאחר ולהתאגדות כחברה יש יתרונות בכל הקשור לחסכון במס, מעל רווח שנתי של כ- 360,000 ₪ ההתאגדות כחברה הופכת להיות זולה יותר.
לעומת זאת, לא סביר שניתן יהיה לגייס כספים ממשקיע למימון שותפות. משקיע ירצה בדרך כלל לקבל אחוזים מההשקעה כשהוא מגביל את הסיכון שהוא לוקח לגובה ההשקעה. אלא שבשותפות רגילה, בניגוד לחברה, המשקיע יהיה אחראי לכל חוב שהשותפות תיצור בעתיד. לזה יהיה קשה לשכנע אותו להסכים.
גם כדי להפיג את החשש של יוסי עדיף להתאגד כחברה מאשר כשותפות. אם השותפות תיקלע להפסדים ולשאול לא יהיה כסף להחזיר, אין ספק שהנושים ישימו יד על החיסכון של יוסי, ויגבו משם גם את החלק של שאול. אם ההתאגדות תהיה כחברה לעומת זאת, הנושים יוכלו לשים יד רק על הנכסים של החברה. תכנית החיסכון האישית של יוסי תהיה מחוץ לתחום במקרה הזה.