טלי איסקוב פוטרה מחברת פאנאיה. איסקוב מגישה תביעה לבית הדין לעבודה וטוענת שפוטרה שלא כדין כי הייתה בהיריון בזמן שפוטרה. פאנאיה אומרת, שמה שאיסקוב אומרת, לא נכון! איסקוב פוטרה עוד לפני שנכנסה להריון, נשארה לעבוד בהסכמה מספר חודשים אחרי שפוטרה ורק אז נכנסה להיריון. אחרי הפיטורים. וכדי להוכיח, המנהלים בפאנאיה נכנסים לתיבת המייל של איסקוב, שסופקה לה בעבודה, ומוצאים שם 48 התכתבויות של איסקוב, מהתקופה שלפני שנכנסה להיריון, שבהן איסקוב שולחת קורות חיים וגם מנסה לחפש מחליפה לעצמה. פאנאיה מגישה את ההתכתבויות האלה לבית הדין לעבודה כראייה לכך שאיסקוב פוטרה לפני שנכנסה להיריון.

איסקוב מגיבה לטענות של פאנאיה. אבל איסקוב דווקא לא מכחישה ששלחה את המיילים. היא גם לא מכחישה את התוכן שלהם או את מה שמשתמע מהם. מה שהיא אומרת זה שהמיילים האלה, שבהם היא שולחת קורות חיים ומחפשת מחליפה, הם מיילים אישיים ולכן לא ניתן להציג אותם בתור ראייה ובעצם מבקשת שבית המשפט לא יתייחס אליהם וישכח שראה אותם בכלל.

פאנאיה מצידה מזכירה לאיסקוב שהמיילים "האישיים" שעליהם היא מדברת, נשלחו ממחשב שסופק לה במקום העבודה ומתיבת מייל שסופקה לה בעבודה.

הדיון בנושא הגיע לבית הדין הארצי לעבודה. שם מסבירים לפאנאיה מהם הכללים שמעסיק צריך לעמוד בהם כדי לחדור לתיבת מייל שהועמדה לרשות העובד

קודם כל המעסיק צריך לקבוע מדיניות ברורה אם ניתן או לא ניתן לעשות שימוש בתיבת דואר אלקטרוני שסופקה לעובד לטובת צרכים אישיים של העובד. את המדיניות שנקבעה צריך להעביר לעובדים באופן מוסמך וברור כולל בהסכם העבודה האישי ובנהלים שבמקום העבודה. ואז, רק אם נקבע בנהלים שתיבת הדואר היא לשימוש מקצועי בלבד, ולמרות זאת העובד עשה בתיבת הדואר שימוש אישי, מותר למעסיק לעקוב אחרי התקשורת הזאת. אבל, גם אז, לעקוב אחרי התקשרות אישית לא אומר חדירה לתוכה. כדי לחדור ולקרוא את התוכן עדיין צריך את אישור העובד. אם העובד לא מאשר צריך לפנות לבית הדין לעבודה כדי לקבל את האישור לחדור ולקרוא.

בית הדין קובע שהראיות של פאנאיה פסולות והיא לא תוכל להסתמך עליהן כדי להוכיח שאיסקוב לא הייתה בהיריון כשפוטרה.