אני אנסה לעשות את זה פשוט. הספירה של השעות הנוספות מתבצעת בשתי רמות. ברמה היומית וברמה השבועית. כל שעת עבודה מעבר ל- 8 שעות עבודה ביום היא שעה נוספת. גם כל שעת עבודה מעבר ל- 43 שעות עבודה בשבוע היא שעה נוספת. אני מקווה שעד עכשיו זה מובן. לטובת מי שלא הבין עד עכשיו, ועובד בעבודה שדורשת הבנה, אני בקרוב מתכנן לפרסם פוסט על פיצויי פיטורים. בכל אופן, שעתיים נוספות ראשונות (ביום או בשבוע) מזכות ב- 125% מערך שעה רגילה וכל שעה מעבר לשעתיים נוספות ראשונות מזכה ב- 150% מערך שעה רגילה. מה הערך של שעה רגילה? כדי לחשב את ערך השעה הרגילה צריך לחלק את השכר החודשי ב- 186 (בהנחה שמדובר במשרה מלאה). עוד דבר שכדאי לדעת זה שאם יש לעובד זמן הפסקה שבו הוא רשאי לעזוב את מקום העבודה ולא צריך לעמוד לרשות המעביד, אז הזמן הזה לא נחשב לעבודה ולא ייכלל במסגרת החישוב של השעות הנוספות. בדרך כלל מדובר על תוספת של חצי שעה כך שהשעות הנוספות מתחילות שמונה וחצי שעות אחרי ההגעה לעבודה.

אז כדי לחשב את השעות הנוספות צריך "לזרוק" את אותן השעות לשתי "ערמות". "ערמה" יומית ו"ערמה" שבועית. לדוגמא: אם עבדתי ביום א' – 9 שעות וביום ב' – 8 שעות אז יש לי שעה אחת נוספת ב"ערמה" היומית של יום א' בשיעור 125% מערך שעה רגילה, אין לי שום שעה נוספת ביום ב', וסה"כ יש לי 17 שעות, לא נוספות, בינתיים, ב"ערמה" השבועית. אם עבדתי ביום ג' – 11 שעות, אז על ה"ערמה" היומית של יום ג' אני זכאי לשעתיים נוספות בשיעור 125% ועוד שעה נוספת בשיעור 150%. ב"ערמה" השבועית יש לי עד עכשיו 28 שעות. ביום ד' ו- ה' עבדתי 10 שעות בכל יום וסה"כ 48 שעות שבועיות. אז, אם כך, ברגע שעברתי את השעה ה- 43 השבועית (זה קרה בשעה השישית ביום ה') אני זכאי לשעות נוספות של 125% בזכות ה"ערמה" השבועית. והחל מהשעה השמינית ביום ה' (שהיא השעה ה- 46 השבועית) אני אהיה זכאי ל- 150% על כל שעת עבודה.